טיסה וירטואלית - הגדרות סימולטור טיסה ביתי

סימולטור טיסה ביתי, מעבר ליצירת חוויה מדהימה של טיסה בבית יכול לשמש כלי עזר רב משמעות לחניכי טיסה ולאנשים בעלי רשיון טיס במציאות.
סימולטור טיסה טוב הוא סימולטור כזה שאם ניקח טייס זקן שלא ראה מחשב מימיו (אני מקצין בכוונה) הוא יוכל לשבת ולהטיס את המטוס מהמראה עד נחיתה עם מינימום קושי.
מדריך זה מבוסס על Flight Simulator X ומסביר כיצד להגדיר סימולטור טיסה ביתי המבוסס על מחשב טוב, הגה ופדלים המאפשר טיסה פשוטה ונוחה עם מינימום פעולות שלא מבוצעות בטיסה במציאות.

הגאי טיסה:

אין סוף לאפשרויות העומדות בפני הטייס שרוצה להקים לעצמו סימולטור בבית. יש כאלו שממש מרכיבים "קוקפיט בייתי" כך שמכשירי הטיסה אמתיים, מחוברים למחשב ומקבלים נתונים מהסימולטור ומספר צגי מחשב מראים את הנוף בחוץ. "קוקפיט ביתי" הוא הפתרון הביתי המדויק והקרוב ביותר למטוס אמתי אך ברוב המקרים עלותו גבוהה מאוד ומגיעה לעשרות אלפי דולרים (מחיר של עשרות ומאות שעות טיסה במציאות).
המינימום שטייס צריך בביתו בכדי להתאמן בהליכי טיסה הם הגה (יוק), מצערות למטוס חד מנועי (מצערת פסיעה ותערובת) ופדלים. על ההגה צריך שיהיו לחצנים וכפתורים על ידם יהיה ניתן לשלוט על הידיות השונות במטוס וגם להתגבר על בעיית התצוגה ותזוזת ראש הטייס שכל כך טריוויאלי במהלך הטיסה.

מיקום ותזוזת הראש של הטייס:

אחת הבעיות הבסיסיות בסימולטור היא גם אחת התנועות הרגילות אותה בן אדם מבצע מאות אלפי פעמים ביום: תזוזת הראש , ואני לא מדבר על ימינה ושמאלה אני מדבר על תנועת "כן" ותנועת "לא" וגם על שימוש בשרירי הצוואר כדי להנמיך ולהעלות את גובה הראש ולהזיז אותו קדימה ואחורה. נסו לחשוב כמה פעמים ביום אתם מזיזים את הראש והצוואר בלי לחשוב בכלל, ממש באופן טבעי, אם בהליכה, באכילה, בישיבה בשירותים או כשאתם מטיסים מטוס.
בסימולטור אתם הופכים פתאום למוגבלים, כל תזוזה טריוויאלית של הראש במהלך ההקפה לנחיתה דורשת לחיצה על המקלדת או אפילו שילוב של לחיצות עם CTRL או SHIFT.
יותר מזה, מה לגבי ידית המדפים, ידית הגלגלים או ידית אויר חם שבמציאות אנחנו מושיטים יד ומזיזים, בסימולטור צריך ללחוץ על המקלדת או להזיז את הראש ממצב הטיסה וללחוץ עם העכבר על הידית הנכונה, להחזיר את הראש למצב הטיסה ולקוות שהמטוס עוד טס כפי שהשארנו אותו.
המסקנה היא שטיסה בסימולטור דורשת ידע בהטסת מטוס כמו כל טיסה רגילה ובנוסף ידע בתפעול עיוור של המחשב, המקלדת או שאר הכפתורים.
מה שעלינו לעשות הוא למזער את הדרישה הנוספת של הסימולטור שלפעמים גורעת מהמטרה האמתית שבגללה אנחנו יושבים מול המחשב – התמקדות בהטסת המטוס, תפעול מכשיריו ומינימום התעסקות בדברים בהם לא מתעסקים בטיסה אמתית.

פנל הטיסה:

הסימולטור של מיקרוסופט מדמה את הטייס בתוך המטוס בצורה של מצלמה. תחשבו שראש הטייס הוא מצלמת וידאו שממוקמת על כסא שמאל (או כל מקום אחר) של המטוס שלכם אותה ניתן להזיז בכל הצירים וגם לשלוט על רוחב העדשה (ZOOM). הסימולטור של מיקרוסופט מספק לנו שתי אפשרויות של פנל טיסה כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה.

פנל דו מימדי (2D PANEL): פנל מכשירי הטיסה מוצג כסוג של פלקט דו מימדי המציג את מרכז מכשירי הטיסה של המטוס + ידיות שונות. מכשירים וידיות נוספות שלא בשימוש קבוע של הטייס נמצאים בחלונות נפרדים שניתנים לפתיחה וסגירה על ידי אייקונים המיועדים לכך.

בפנל דו מימדי, אין שליטה על גובה עיני הטייס וכיוון עיני הטייס נשלט רק קפיצות של 45 מעלות – קדימה, אחורה, לצדדים, ו45 מעלות בין כל צד.

היתרון: בפנל דו מימדי, תצוגת המכשירים ברורה ואיכותית ואין צורך להזיז את הראש כדי לראות מכשיר או להזיז ידית. בנוסף אם הזזנו את הראש כדי לראות הצידה בשחרור הלחיצה ראש הטייס חוזר למצבו הטבעי אוטומטית
רוב הטייסים במציאות, בהכרות הראשונה עם הסימולטור
מעדיפים פנל דו מימדי

החיסרון: בפנל דו מימדי, תזוזת ראש הטייס היא בקפיצות של 45 מעלות, דבר המונע מאיתנו לראות דברים מסוימים שנמצאים בין לבין ודורש מאיתנו להטות את המטוס בזמן טיסת VFR כדי למצוא מבנה או כביש.

גם בפנל דו מימדי וגם בפנל תלת מימדי, חשוב שעל ההגה יהיה כפתור סיבוב ראש הטייס כך שתוך כדי טיסה נוכל לסובב את הראש של הטייס בלי להזיז באופן מיותר את הידיים מההגה או את הראש מהמסך.

פנל תלת מימדי או קוקפיט וירטואלי (VC – VIRTUAL COCKPIT): כל תא הטייס מוצג באופן תלת מימדי וריאליסטי לחלוטין, עיני הטייס הם סוג של מצלמה הניתנת לתזוזה בכל הצירים ובכל המיקום בתא.
ניתן לשנות את גובה עיני הטייס, את מיקום המצלמה בתא ואת כיוון עיני הטייס בקפיצות של פחות ממעלה.

היתרון: פנל תלת מימדי יוצר תחושה אמתית ויזואלית כאילו שאנחנו באמת נמצאים בתוך המטוס, במצב זה ראש הטייס יזוז אוטומטית לפי אפקט מקדם ה G המופעל עליו במצבי טיסה שונים. רוב הגיימרים וטייסים הסימולטור מעדיפים לטוס עם פנל תלת מימדי

החיסרון: כדי לטוס עם פנל תלת מימדי נדרש הרבה יותר משחק עם כפתור סיבוב ראש הטייס ועם כפתורים נספים המעלים ומורידים את גובה ראש הטייס, חלקם נמצאים על המקלדת ומורכבים מצרופי CTRL ו SHIFT שמסיטים את ההתרכזות של הטייס מהטסת המטוס לתפעול דברים שלא קשורים לטיסה במציאות.
בנוסף אחרי סיבוב הראש של הטייס, המבט לא חוזר באופן אוטומטי למצב הטבעי של הסתכלות הטייס קדימה, דבר שלפעמים דרוש לנו מיידית במצב של נחיתה – הורדנו מדפים ועכשיו אנחנו רוצים לחזור לראות את המסלול מהמקום הטבעי לנו – מרכז כסא שמאל כשהראש מציץ מעל פנל המכשירים.

פתרונות לטיסה עם פנל תלת מימדי:
כאמור, המטרה שלנו היא לגרום לכך שנצטרך להשקיע מינימום מאמץ בתזוזת הראש של הטייס על כל ציריו במהלך הטיסה ולהתרכז בהטסת המטוס בדיוק כמו במציאות.

ראשית עלינו להגדיר על ההגה כפתור מרכזי שמחזיר את המבט לכסא הטייס כך שלא משנה לאן הזזנו את הראש עם כפתור המבט של הטייס, תמיד נוכל לחזור למצב טבעי על כיסא הטייס עם המבט ישר קדימה במציאות זה קורה לנו בלי לחשוב בכלל, בסימולטור זה יעלה לנו בקליק.

בכל המטוסים שאני מתקן, אני מוסיף לפנל התלת מימדי מוד בשם LEFT SEAT. זה מצב של פנל תלת מימדי
שממקם את עיני הטייס במיקומם המדויק גם מבחינת מיקום על כסא שמאל, גם מבחינת גובה הטייס מעל פנל מכשירים וגם בזוית עיניים כזו שתאפשר מבט טוב ורחב מחוץ למטוס (מתאים לנחיתות ולטיסות VFR) וגם מבט טוב על מד המהירות והגובה החיוניים לטיסה ונחיתה. לחיצה על הכפתור שהגדרנו על ההגה, תחזיר את המבט למצב טבעי זה של טיסה.

כפתורים על החלק השמאלי של ההגה

המצב הטבעי בו עיני הטייס נמצאות מעל ללוח המכשירים הוא המצב בו ראש הטייס נמצא במצב הכי גבוה שצריך בתוך התא, לכן כדי להתבונן דרך החלון הצדדי של ססנה למשל, צריך להוריד את גובה ראש הטייס
(שוב תנועה אותה אנו מבצעים במציאות ללא מחשבה ומאמץ כלל). לכן חשוב להגדיר כפתור נוסף שתפקידו להוריד את גובה ראש הטייס מטה.
על הכפתור הנוסף להיות אינטואיטיבית מתחת לכפתור שמחזיר את המבט למצב הטבעי והגבוהה

לסיכום: במצב פנל תלת מימדי משתמשים בכפתור סיבוב ראש הטייס, בכפתור הורדת גובה עיני הטייס ובכפתור החזרה למצב הטבעי של ראש בחוץ.

פנל העזר ל VC:

במציאות את ידית המדפים, ידית הגלגלים, ידית אויר חם ועוד אנחנו מזיזים בלי להסתכל לעברם, היד הולכת, מזיזה וזהו, הראש והיד השנייה עדיין מטיסים את המטוס. בפנל תלת מימדי אנחנו עלולים להזניח את ההטסה, להזיז את הראש לעבר הידית, להוריד שלב אחד של מדפים, לחזור למבט טבעי ולגלות שהרווחנו 200 רגל בזמן בו לא באמת הטסנו את המטוס ובכך הסימולטור מחטיא את מטרתו האמתית בתרגול הטייס.

בכל המטוסים שתיקנתי הוספתי את פנל העזר ל VC:
זה פנל שמיועד לאלו שמשתמשים בפנל התלת מימדי ומאפשר הזזה של ידיות מבלי להזיז את ראש הטייס לעברם. בנוסף נוכל לדעת בכל שלב מה מצב המדפים והגלגלים בלי להביט – מפעילים את הפנל על ידי SHIFT+9.

כפתורים נוספים על ההגה:

בנוסף לכפתורי המבט רצוי להגדיר כפתורים למדפים, גלגלים, מקזז גובה, מקזז כיוון, שוב כדי למזער את ההתעסקות עם המקלדת והעכבר ולהתרכז בתרגול הטיסה.

את ידית המדפים נגדיר מימין לידית הגלגלים כי באופן אינטואיטיבי ברוב המטוסים ידית המדפים ממוקמת מימין לידית הגלגלים

הגדרת הכפתורים:

על מנת להגדיר בסימולטור של מיקרוסופט את הכפתורים על ההגה יש להיכנס ל Options --> Settings --> Controls משם ללשונית Buttons / Keys. בפנים, יש רשימה של כל פעולה שהסימולטור יודע לבצע על ידי ממשק חיצוני. יש לבחור בשורה של הפעולה הרצויה, ללחוץ דאבלקליק על Joystick, ללחוץ על הכפתור הרצוי על ההגה וללחץ OK.

רשימת פעולות להגדרת כפתורים על ההגה:

ההמלצות שלי לטיסה בסימולטור:

טיסת ראייה: אני משתמש בפנל דו מימדי המותאם לטיסת VFR, במידה ואני משתמש במטוס בו אין פנל דו מימדי או שהפנל הדו מימדי לא מספיק טוב לטיסת VFR אני משתמש בפנל התלת מימדי בתוספת פנל העזר ל VC ונעזר בלחצנים שעל ההגה לתזוזת ראש הטייס ולחזרה למצב טבעי

טיסת מכשירים: אני משתמש בפנל דו מימדי המותאם לטיסת IFR, פנל בו המכשירים גדולים וברורים וזזים אופן חלק לחלוטין – במינימה אני עובר לפנל דו מימדי VFR.
במטוסים בהם אין פנל דו מימדי אני משתמש בפנל תלת מימדי בתוספת פנל העזר ל VC

טיסה אירובטית / צבאית: אני משתמש בפנל תלת מימדי

טיסת איירליין: אני משתמש בפנל דו מימדי עם מכשירים גדולים ככל שניתן

מקזז:

ההגה במטוס אמתי ניתן למשיכה לטווח של פי 3 מההגה של הסימולטור הביתי.
אם נגרום להגה של הסימולטור הביתי להפעיל את אותה ההשפעה על הגה הגובה כמו הגה של מטוס אמתי, נקבל סימולטור של מטוס מאוד רגיש לשינויים לעומת הדגם במציאות ומאוד קשה להטסה.
לכן בסימולטור הוגדרה מראש תחושת הגאים ריאליסטית על חשבון הכמות אותה ניתן למשוך
ומי שרגיל לטיסה ועובר לסימולטור חייב להיות מודע שדרושה פעולת מקזז הרבה יותר משמעותית במצבי טיסה שונים, למשל בנחיתה, בהצפה במציאות מושכים את ההגה כמעט עד סופו, בסימולטור יגמר לנו ההגה אלה אם מראש נקזז באופן מתאים בכל שלב בגישה לנחיתה.

בנוסף סיבוב המקזז במטוס אמתי משפיע ישירות על זוית הגה הגובה שמשפיע חזרה על ההגה במטוס. אם אנחנו רגילים שבסימולטור ההגה תמיד חוזר למכרז מסוים שנקבע על ידי 2 קפיצים, במציאות אותו ה"מכרז" נקבע בעיקר על ידי מצב המקזז וגם על ידי מצב המצערת, בכל מצב של טיסה יש "מרכז" שונה.

יש הגאי טיסה מסויימים לסימולטור להם יש סוג של גלגל מקזז מכאני – תשאירו אותו במרכז ואל תגעו בו במהלך הטיסה – הוא לא באמת מקזז ועלול רק להזיק לטווח ההגה שלכם!

נחיתה:

הסימולטור הביתי מצויין לתרגול הליכי טיסה שונים אבל לצערי מדמה רע את כל הקשור בחלק הסופי של הנחיתה.

ניתן ללמוד את הליך הנחיתה, להבין כיצד נוחתים אבל לא ניתן ללמוד לנחות באמצעות הסימולטור ולא משנה כמה נחיתות בוצעו.
המחסור של הסימולטור הביתי ביכולת הדמית נחיתה נובע גם מהעובדה שלא ניתן להרגיש את תנועת המטוס על הכסא עליו יושבים וגם בגלל הדמיה בינונית של תהליך שבירת הגלישה, הצפה ונגיעה. תופעת הקנגרו כלל לא מתקיימת, נסו לנחות עם ססנה עם מלוא המדפים ולגעת במהירות 60 או אפילו 70 קשר, נכון האף יהיה מש נמוך והנחיתה לא תיראה כנחיתה אבל עם המגע הראשוני במסלול המטוס ימשיך לרוץ קדימה כאילו לא קרה כלום, נסו לא להציף בכלל, אתם תנחתו בכל מקרה. במציאות מטוס כזה היה קופץ לשמיים, מזדקר ונופל על המסלול וקופץ חלילה, תופעות שגרמו להרבה גלגלים קדמיים להישבר אז השקיעו בנחיתה בסימולטור אבל קחו אותה בערבון מוגבל.

הגדרות סימולטור טיסה ביתי (FSX) תומר חיים

הקדמה: